| אברהם יהושע השל, מהוגי הדעות הגדולים והחשובים ביותר במאה ה-20, ראה את השבת כ"ארמון בתוך הזמן". אנו מביאים כאן לקט נבחר של מובאות מתוך ספרו החשוב והמומלץ השבת*.
אדריכלות הזמן "התרבות הטכנולוגית הביאה לידי מימוש את כיבוש המרחב על-ידי האדם. לעיתים קרובות גובה הצלחה זו מחיר יקר, ומביאה לידי הקרבת יסוד אחר, מהותי לקיומנו – הקרבת יסוד הזמן… ארמון בתוך הזמן "על האדם המבקש לחשוף את קדושת היום מוטלת המשימה לנטוש את הניכור הקיים במסחור הבוטה של החיים, ואת היותו לכוד בעול העמל והיגיעה. עליו לצעוד הרחק מהקולות הצורמים שבשאר הימים, ממתחים ומתאוות הרכישה, מהמעילה העצמית בה הוא שרוי. עליו להיפרד ממלאכתו, ולהבין שהעולם כבר נברא וישרוד גם ללא עזרת האדם. שישה ימים אנו נאבקים בעולם, וסוחטים רווח מן האדמה; בשבת אנו פונים אל הזרע הנצחי הנטוע בנפשנו. לעולם מוקדשים הידיים, הנפש שייכת למימד אחר. שישה ימים אנו מנסים להשתלט על העולם, וביום השביעי עלינו להשכיל לשלוט בעצמיותנו… מעבר לציוויליזציה "השבת עצמה היא משכן – משכן שאנו בונים, משכן בזמן. אתה אחד "לאחר שהושלם מעשה הבריאה, התחננה השבת בפני האל ואמרה: ריבון העולם, הכול בראת בזוגות; לכל יום זיווגת בת-זוג, ורק אנוכי נותרתי לבדי. ענה לה אלוהים: עם ישראל יהיה בן-זוגך". הנצח יביע יום "בששת ימות השבוע שרויה הרוח בבדידות. אין מתחשבים בה, והיא נטושה ונשכחת. האדם העמל נתון תחת לחץ, שרוי בדאגה ולכוד על-ידי חרדות. אין לו פנאי ליופי רוחני ומופשט, אולם הרוח מצפה שהאדם יתאחד עימה… הארות הנצח האגדה מספרת: קדושה בזמן "הקדושה שבמרחב והקדושה שבטבע נודעו בדתות העולם. החידוש שהביאה היהדות היה העברת רעיון הקדושה מן המרחב אל הזמן, ממימד הטבע אל מימד ההיסטוריה, מחפצים אל מאורעות. העולם החומרי הפך לעולם נטול קדושה עצמית". "משהו קורה לאדם ביום השבת. רבי שמעון בן לקיש אמר: 'בערב שבת מעניק אלוהים לאדם נשמה יתרה, ובמוצאי-שבת נוטל אותה אלוהים ממנו'". * הציטוטים לקוחים מספרו של אברהם יהושע השל השבת (תרגום: אלכסנדר אבן-חן, בהוצאת מכון שכטר למדעי היהדות וידיעות אחרונות, 2003). |
אמנת גביזון-מדן 